אדמה - תובנות ולמידה מאת משה רון כהן אח בוגר

ריטריט היוגה בו השתתפתי והעברתי גם סדנא בסוף השבוע האחרון הפגיש אותי עם תורת רפואה הודית קדומה-מתחדשת בשם איור ודה. כמו התחדשות רפואת הרמב"ם דרך רבנים או בדומה אל תורות ומסורות רפואה עתיקות אחרות גם זו מתחדשת ומקבל תוקף של מחקר המגבה רבות מן עצותיה. בסמנטיקה ובאורח המחשבה של האיור ודה ישנם שלושה סוגים מרכזיים של אנרגיה : ואטה (רוח), פיטה(אש) ו-קאפה(מים-אדמה). כמעט באופן מקביל אל שלושת הגונות של הפילוסופיה ההינדית: רג'אס (אש, דופק גבוהה, אדום, חריף, קפה), טמאס (מים-אדמה, דופק נמוך, מלנכוליה, אלכוהול, בלוז, כחול) וסאטווה (הרמוניה, איזון, שמש, צהוב, אמצע). אולם בשונה מן שלושת הגונות המאפשרות להסתכל ככה על העולם שלושת הכוחות של האיור ודה מאפשרות להסתכל כך על גוף ונפש האדם בדרך לכאורה רפואית. תופעות רפואיות או מראה גופני מקבלות פירוש של דומיננטיות כוח מסוים בנפש-גוף ולכן זה קורה למשל הזעה מרובה זה עודף פיטה(אש) כבדות ועצלות זה עודף קאפה(אדמה) וכן הלאה.

בהקשר הריטריט בו התארחתי כולנו היינו שם גברים המתמודדים כל אחד עם העניין שלו ולומדים כלים של עבודת גוף-נפש כדי לסייע, לתמוך ולשאת את עצמך | אמונה, למעשה פיתוח אמונה "כאשר ישא האמן את הינק" אומר משה על נשיאת העם (במדבר יא' 12). הילד הפנימי אכן הולך איתנו הלאה ויש לדעת כיצד לתמוך בו. אחד הכלים אותם למדנו הוא תנועה וריצה עם כף רגל חשופה. ב"ה נושא זה התפתח רבות והיתרונות הבריאותיים-אתלטיים כבר מוכרים פחות או יותר. אולם בריטריט זה דווקא התבהר לי התמיכה הנפשית של התרגול כדי לקרקע אותי, להתחבר, להשתרש. כדי להכניס את התרגול בדלת הראשית של המיינסטרים תמיד הקפדתי לדבר את השפה הקונבנציונלית של מדע-רפואה מודרניים ולהדגיש את היכולת של ריצה יחפה לחזק את הרגליים וכך למנוע פציעות, לשפר ביצועים אתלטיים וכן הלאה אבל במרחב של הריטריט הבנתי כי יש ערך רב אל סמנטיקה המטשטשת כמעט לחלוטין את החיץ בין הרוח ובין החומר הגוף מן הנפש, בדיוק כמו שפת האיור ודה (בין היתר).

אדם צריך אדמה.

אדם צריך נחלה.

אדם צריך אישה.

אדמה צריכה שמים.

שמים צריכים ארץ.

מקום.

הקב"ה הוא המקום.

בית הוא גם מקום.

"ביתו – היא אשתו". וכפר בעדו ובעד ביתו.

"שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו [...] ומתקינין לו כהן אחר תחתיו, שמא יארע בו פסול. רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו , שמא תמות אשתו , שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו – ביתו , זו אשתו" (משנה , מסכת יומא , א' 1).

אדמה , בית, מקום, אישה, נחלה. מים "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל (משנה , מסכת יומא, ח' 9).

על שבט לוי נאמר "ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו" (ספר דברים פרק יח' פסוק 2).

אחת התרומות האפשריות של הפוסט מודרניזם אל החיים הדתיים היא הגמשת והרחבת הגבולות. כולנו עוברים הרבה מצבים של חיים. הדיכוטומיה של השפה הדתית זכר-נקבה טמא-טהור כהן-לוי-ישראל וכן הלאה יכולה להרתיע אולם בדיוק כמו האיור ודה או בסמל המפורסם של הדאו (עיגול לבן-שחור ובכל צד נקודה נגדית) גם התנ"ך שלנו יכול להוות מקור השראה של שפה מטאפורית להמשיג מצבים של רוח וחומר. מטריאליזם ותאוות בצע יצרו מחיצה דמיונית בין החומר ובין הרוח ואז הספרים נשארים מנותקים או "של דתיים" והחומר הופך אל בית שימוש דבר מה לנצל אותו להשתמש ואז לזרוק ויותר מכל אפשר לראות זאת ביחס אל הטבע ובערמות הזבל לאחרונה בבקרים של גן סאקר. אולם אם נפנים ונדע כי החומר הוא רוחני וכי רוח מגולמת בתוך החומר אזי טבילה בתוך מעיין מים חיים אכן משנה מצב אנרגטי חשמל וואטאבר בתוך הגוף-נפש וגם מגע של כף הרגל עם האדמה עושה זאת. שנים של ניתוק פיזי מן האדמה דרך פלסטיק בטון ואספלט יצר חיץ בין החומר ובין הרוח והפתרון הוא באמת עד כדי פשוט עד כדי רדיקלי – מים, אדמה, אש, אוויר. לחזור אל זה. תורידו נעליים ולכו יחפים הכל נמצא בפנים.

עם הכניסה לחודש תשרי החגים באים עלינו לטובה, שנה חדשה מתחילה והחשבון נפש על השנה שעברה במקביל זהו זמן של עצירה ולמידה עצמית, העד המתבונן בוחן את החיבור שלנו לעצמנו לאלוהים ולמקום.

לאינסטגרם של משה רון כהן ומאמרים בכפתור:

לחצו כאן

ם נוספים