איך לפתח כוח רצון וליצור הרגלים בריאים בחיי היומיום?

איך לשמר השראה במה שאני עושה? איך לעשות זאת באהבה וברצון? כוח רצון הוא לא משהו שאפשר לפתח מתוך "צריך", זה פשוט לא יחזיק.

העניין הוא לא פיתוח של כוח על הרצון, אלא כוח עם הרצון.

כאשר אנחנו רוצים לפתח הרגלים בריאים, ולייצר שינוי בחיי היומיום שלנו,

חשוב שנבין את מנגנון ההכרה שלנו ועד כמה היא צמודה להרגלים שכבר קיימים.

עדיף שנצמיד את ההרגל החדש שאנחנו רוצים להכניס - להרגל שכבר קיים ואנחנו צמודים אליו.

אני מניחה שרובנו מכירים את ההרגל הקטן היומיומי שאנחנו כלכך אוהבים אבל גם יודעים שזה לא ממש טוב לנו בטווח הארוך, בין אם זה שעת הצפייה בטלוויזיה, כוס הקפה (השלישית), הסיגריה, או כל דבר אחר... בשביל שמשהו חדש ומטיב בחיינו יהפוך להרגל, צריך לצרף אותו להרגל אחר שכבר מבוסס היטב - לטוב או לרע.

למשל, אם אני רוצה לתרגל מדיטציה 10 דק' כל בוקר...

הסיכוי שזה יצליח יגדל מאוד אם אקדים לעשות זאת לפני ובצמוד להרגל אחר כמו כוס הקפה שאני רגיל ואוהב כל כך. רק שהפעם אני "מרוויח" אותה על התרגול שקדם לה :)

יש הרבה אנשים שמתרגלים יוגה ואפילו מלמדים, אבל זה נהיה עוד משהו ש"צריך לעשות" ופחות "רוצה לעשות". ישנה חשיבות ענקית לטיפוח ההשראה והאהבה במה שאנחנו עושים,

ובזה כוחה של קהילה תומך ועוזר מאוד.

קיימות באנושות קהילות רבות ומגוונות, בעצם חיבור בין אנשים עם מכנה משותף, מטרות משותפות והסכמות כקבוצה. השאלה כיצד הקהילה תומכת בצמיחה אישית של כל אחד בתוכה ומחוצה לה?

קהילה נושמת, היא קודם כל מעגל שיש בו גמישות - לפעמים מישהו אחד מנהיג יותר מהאחר, ולפעמים להפך. לפעמים אני מרגיש חלש ונתמך עם חבריי למעגל ולפעמים אני מרומם ויכול לתמוך באחרים. זוהי הפעימה הבריאה של היקום וזו הנשימה הבריאה שבקהילה.

קהילה נושמת היא גם כזו שנשארת פתוחה לעולם ולחברה, היא נהיית כוח עצום לא רק עבור החברים בה אך גם עבור אלו שכביכול מחוצה לה.

קהילה כמקור לתמיכה והעצמה

הלומי קרב ומתמודדי פוסט-טראומה פעמים רבות מרגישים מנותקים מהחברה הרחבה, מתקשים להתמודד עם חוויות קשות שעברו, ואף סובלים מבדידות וחוסר הבנה מצד הסביבה.

בתוך קהילה כמו אחים ליוגה, הם מוצאים מקום שבו הם יכולים לחלוק את חוויותיהם בלי לשפוט או להרגיש שהם שונים. הקשרים הנוצרים בין חברי הקהילה מבוססים על הבנה עמוקה ואמפתיה הדדית, מה שמעניק תחושת שייכות, רווחה נפשית ושינוי מהותי בתפיסת ההחלמה והמסוגלות.

בתוך קהילה כזו, תחושת יחד היא מנוף להתמודדות משותפת עם אתגרים, והיא יוצרת מרחב בטוח לשתף בקשיים, לדבר על טראומה, ולקבל תמיכה רגשית ממי שמבינים את המצב לעומק. במקרים רבים, חברי הקהילה הם אלו שמספקים עזרה נפשית ועידוד זה לזה, מה שמפחית את תחושת הבדידות ומקל על ההתמודדות.

תמיכה קהילתית היא גורם מפתח בפיתוח כוח רצון והרגלים בריאים.

כאשר אנשים פועלים בתוך קהילה, הם נהנים מתחושת אחריות משותפת, מה שיכול להעצים את המוטיבציה האישית שלהם לשינוי. בקהילה יש כוח המעודד את חבריה לדבוק במטרות אישיות, כמו פיתוח אורח חיים בריא, שיפור כושר גופני או התמודדות עם התמכרויות. התמיכה ההדדית, השיתוף בניצחונות קטנים ובאתגרים יומיומיים יוצרים סביבה חיובית המעודדת התמדה גם בזמנים קשים.

בקהילה של אחים ואחיות ליוגה, למשל, פיתוח הרגלים בריאים כמו שגרות פעילות גופנית, תזונה נכונה או תרגילי הרפיה יכול להיות חלק מהתהליך השיקומי. העובדה שחברי הקהילה חולקים יעדים דומים תורמת ליכולת לפתח הרגלים יציבים, כיוון שכל אחד מהם מרגיש שיש לו גב ותמיכה לעמוד באתגרים. הקשרים הבינאישיים הללו מעניקים תחושת מחויבות הדדית ומגבירים את הסיכוי להתמדה ולשינוי מתמשך בחיים האישיים.

שינוי חברתי באמצעות מנהיגות בקהילה

מנהיגות חברתית בתוך קהילת מתמודדי פוסט-טראומה היא קריטית ליצירת שינוי וצמיחה. מנהיגים חברתיים יכולים להיות הלומי קרב בעצמם, או אנשים שמכירים מקרוב את האתגרים הייחודיים של הקהילה. מטרתם היא לא רק להנהיג את הקהילה פנימה, אלא גם לייצג אותה מול גורמי חוץ – מעגלים חברתיים סביבם, משפחות וקרוביהם, ממשלות, ארגונים חברתיים וגופי תמיכה.

מעבר להעצמה האישית, קהילת מתמודדי פוסט-טראומה יכולה להוות כוח חברתי שמוביל לשינוי רחב יותר בחברה. באמצעות מנהיגות חזקה ושיתוף פעולה בין החברים, בשילוב שיח בגובה העיניים ותרגול עם כלים פרקטיים באופן יומיומי, כל אחד שהגדיר עצמו חלק מאוכלוסייה חלשה, מפתח עוצמה פנימית מחודשת ומהווה כוח השפעה חיובי לרבים נוספים.

סיכום

כדי לשמר השראה ליצירת הרגלים בריאים, חשוב

1. להצמיד הרגל חדש להרגל ותיק ביומיום, באופן קבוע ורציף.

2. להקיף את עצמך בסביבה תומכת, לשתף בהתקדמות עם הקהילה שלך!

3. לאט ומעט - לזכור שכל שינוי קטן מצטבר לדרך ארוכה של צמיחה ושיפור אישי.