ל"ג בעומר – אש פנימית בדרך היוגה

בין פסח לשבועות, כשאנחנו סופרים כל יום בדרך להתגלות, מופיע פתאום ל"ג בעומר. כמו עצירה בתוך תהליך. כמו נשימה בתוך צעידה. כמו הבזק אור שמבקש להזכיר לנו –יש אור פנימי, והוא לא תלוי זמן או נסיבות.

רובנו זוכרים את המדורות. ריח העשן, האש המרצדת בלילה החם, הילדות. אבל ל"ג בעומר הוא הרבה מעבר לכך.זהו יום של חיבור לאש הפנימית, לזיכרון העמוק שיש בתוכנו אור שלא נכבה.שאנחנו לא רק גוף או צורה – אנחנו נשמה מהלכת, בתנועה מתמדת של גילוי.

אש שאינה שורפת – אלא מגלה

על פי המסורת, זהו יום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי – אחד מגדולי המקובלים בהיסטוריה, מחבר ספר הזוהר. מסופר שביום מותו הוא גילה לתלמידיו את הסודות העמוקים ביותר של תורת הסוד – כאילו כל חייו הגיעו לשיא של התגלות באותו רגע.

דווקא ברגע של פרידה – נוצר מפגש. דווקא באש – נוצר אור.

ואנחנו, בצעדינו על מזרן היוגה, מכירים את המקום הזה: התרגול שוחק, חוזר, מזרים, מאתגר – ואז פתאום, ברגע אחד של נוכחות, משהו מתבהר.

האש לא מכלה – היא מזככת. היא לא צורבת – היא מאירה.

בין מדורה למזרן

ל"ג בעומר הוא הזמנה עבורנו לעצור ולשאול:

• מהי האש שאני בוחר/ת להזין?

• איפה בתוכי אני מדליק/ה אור – ואיפה אני עדיין הולך/ת באפלה?

• מהו הסוד הפנימי שלי – שאני מבקש/ת לגלות לעולם?

טיפים להבערת האש הפנימית ושימור משמעת רכה:

1. נשימת "אש עדינה" – קפהלבטי - 3 מחזורים. אם אינך מכיר/ה היכנסי לתרגול המונחה כאן למתחילים.

2. אסאנות שמעוררות את אש הטאפס:–

תנוחת הלוחם/ת (ויראבהדרהאסנה) –

להזכיר את היכולת שלך לעמוד באש של החיים, מבלי להישרף.

תנוחת הגשר – לפתוח את הלב והמרכז האנרגטי של האש (הסולאר פלקסוס).

קפיצות קטנות במקום, או מעבר בין כלב מביט מטה לכהה מביט מעלה – לחמם ולחדש את הזרימה.

3. התחייבות יומית קטנה - כח רצון גדול!

לפעמים אש פנימית נשמרת לא במדורה – אלא בנר.

התחייב/י לעצמך לדבר אחד קטן שתחזיקי בו למשך שבוע – עשר דקות של תרגול, משפט של הודיה כל בוקר, נשימה אחת עם כוונה לפני השינה.המשכיות בונה אמון. אמון מזין אש.האש במדורה אולי כבה – אבל יש בתוכנו אש שאינה כבה לעולם.כל נשימה בתשומת לב, כל תרגול בגוף-נפש, כל כוונה טהורה – הן עצים למדורה הפנימית הזו.

ביום הזה, אפשר לתרגל יוגה מתוך חיבור פנימי לאור.אפשר לשבת למדיטציה ולהקשיב למה שמבקש להתגלות.ואפשר פשוט להיות, ולדעת שגם בשקט – יש התלקחות עדינה של נשמה.

ל"ג בעומר שמח, חופשי ומואר. מי ייתן ונזכור כולנו את האור הפנימי שאיתו באנו לעולם, ונעז להדליק אותו שוב ושוב – יחד.

באהבה, גנגה