מימונה ויוגה: חג של שחרור, פתיחת הלב והכנסת אורחים

מה קורה כשמסורת מרוקאית פוגשת את הראייה היוגית?

המימונה, החג הצבעוני שמסיים את פסח, היא חג של פתיחת הלב והבית, של הכנסת אורחים ושל שפע מתוק. במסורת המרוקאית, היא מסמלת שיבה לחיים, לשמחה, לחומר – אבל מזווית של קבלה, רכות, וחגיגת הקיום. זהו זמן לעבור מהאיפוק של פסח – אל הרוחב, בלי לאבד את המודעות.

במסורת היוגית, אנחנו פוגשים את אותו רעיון בדיוק – המעבר מהתכנסות פנימית לזרימה החוצה, מהצמצום (Pratyahara) אל הפתיחה (Ahimsa, Dana), ומהשקט אל הפעולה מלאת חמלה. המימונה היא חג של שחרור מתודעתי – כמו סיום תרגול מדיטציה עמוקה, רגע לפני החזרה לעולם, רק שהפעם – אנחנו חוזרים אליו מתוך נוכחות חדשה.

מה הקשר בין מימונה לבין יוגה?

✨ הכנסת אורחים – Atithi Devo Bhava

המסורת ההודית מדברת על כך ש"האורח הוא אלוהות" – Atithi Devo Bhava. זוהי גישה שמזכירה לנו שכשאנו פותחים את הדלת – אנו גם פותחים את הלב. בדיוק כמו במימונה, שבה כל דלת נפתחת בפני השכנים, חברים ואפילו זרים – מתוך הבנה שכל אדם שמגיע אל סף ביתך – נושא איתו הזדמנות לברכה ופתיחת הלב!

מהפסח כצום – אל המימונה כסאטווה (Sattva)

פסח, עם חוקיו הנוקשים וההימנעות מחמץ, מזכיר את ה-Tapas – משמעת עצמית, ״נזירות״ פנימית. עם צאת הפסח מגיעה המימונה – שהיא היפוך מסויים – חגיגה של חזרה אל הטבע הארצי של סאטווה: איזון, מתיקות, שמחה פשוטה ונוכחות.

המופלטה, הפירות, הריחות – כולם מביאים אותנו למקום של שמחה אך לא מתוך עודפות ורג׳אס (השתוקקות), אלא מתוך איזון ושחרור.

מתכונים מהמימונה – מתובל בהומור יוגי

1. מופלטה – לחם של אהבה

מופלטה היא... כמו תרגול האטה יוגה – פשוטה, מחזורית, מחממת ומלאת תשומת לב.

כל שכבה שנערמת בסבלנות בעת הכנתה – כמו מנטרה חזרתית ותרגול מדיטטיבי :)

מצרכים:

• 1 ק"ג קמח

• 1 כף שמרים

• 1 כף סוכר

• מים חמימים לפי הצורך

• שמן לטיגון

מופלטה מוגשת עם חמאה ודבש – סמל לחיים מתוקים, שיתוף, וקבלה.

2. סלט תפוזים עם קינמון וזהר – מחזירים את אש העיכול למערכת

המיץ החמוץ-מתוק של התפוז מרכך, הקינמון מחמם את האש הפנימית (Agni), ומי הזהר מזכירים את זיכוך ורכות המחשבה.

סיום מתוק: לחיות את הדרך

כמו בתרגול יוגה, גם אחרי "סשן" של ניקוי, צום או שתיקה – אנחנו חוזרים אל העולם. המימונה מלמדת אותנו איך לחזור – עם שמחה, עם לב פתוח, וקצת מתוק על הלשון.

היא לא רק חג של אוכל – היא תרגול של חיים: איך לפתוח דלת, איך לקבל את מי שבא, ואיך לזכור שגם החומר – כשהוא מלווה בכוונה – יכול להיות שער לרוח הנשמה.