גוף ער – תודעה ערה: שלושה שערים פשוטים לוויסות, ריפוי וחזרה לעצמנו

בין אם אתם מתרגלים יוגה כל החיים, או מצאתם את הדרך אליה מתוך צורך להירגע, להחלים או פשוט לנשום – אתם כבר יודעים: זה לא רק הגוף. ואולי זה גם לא רק התודעה. בין לבין, במרחב שבו הגוף הופך קשוב והתודעה מתרככת – מתרחש הטרנספורמטיבי מכל: חזרה לעצמנו.

בעולם שבו סטרס הוא מצב ברירת מחדל וטראומה הפכה למילה נרדפת לחיים המודרניים, שלושת עמודי הבסיס של ויסות פיזי-נפשי – תזונה, שינה ותנועה – הם לא פריבילגיה. הם קרקע. ולפעמים, הדרך לריפוי מתחילה דווקא בצעד הכי פשוט: כוס מים, תנומה קצרה, או מתיחה עדינה של הגוף.

1. תזונה: לא רק מה שנכנס, אלא מה שנשאר

כשאנחנו מדברים על תזונה בהקשר של ויסות רגשי, אנחנו לא מדברים על דיאטה או מגבלות. אנחנו מדברים על איכות הנוכחות שלנו מול הצלחת, על תחושת עיכול – לא רק של מזון, אלא של החיים.

כמו שכותב פטנג'לי ביוגה סוטרה: "יוגה היא השקטת תנודות התודעה." אבל איך ניתן להרגיע תודעה גועשת, כשמערכת העיכול שלנו דרוכה, מוצפת סוכר, קפאין או ג'אנק?

נסו את זה לשבוע:

• התחילו את היום עם מים חמימים, אולי עם מעט לימון.

• שלבו בכל ארוחה מקור לחלבון איכותי, שומן טוב וירק טרי – לא בשביל המשקל, אלא בשביל הוויסות.

• אכלו בישיבה, בלי מסכים. גם אם רק ל-10 דקות.

זה לא על מה אוכלים – אלא איך, מתי, ובאיזו מודעות.

2. שינה: המקום שבו הגוף לומד מחדש איך להרפות

שינה היא השער האחורי של מערכת העצבים להחלים.כשאנחנו לא ישנים – או לא ישנים עמוק – המערכת הסימפתטית שלנו לא באמת מקבלת רשות "לכבות את האור".אנחנו נשארים על חצי אש. שנים.

במסורת היוגה, שינה איננה רק מנוחה. היא מצב תודעה בפני עצמו – nidra, שבו הגוף שוקע אבל ההכרה ערה. בתרגולים כמו יוגה נידרה, או מדיטציה קצרה לפני השינה, אנחנו מחזירים לעצמנו את היכולת להשתחרר מהיום – ולא רק להירדם.

נסו להקדיש 10 דקות בערב לשכיבה על הגב, עיניים עצומות, עם הכוונה ברורה:אני מרפה.אני סומך.אני נותן לגוף ללמוד מחדש מהי מנוחה.

3. תנועה: לא בשביל הגוף, אלא בשביל הקשב

לפעמים נדמה שצריך "לזוז כדי להזיע" או שתרגול חייב להיות חזק כדי להיות אפקטיבי.אבל דווקא תנועה איטית, מודעת, קשובה – היא זו שמובילה את הגוף מהישרדות לשיתוף פעולה.

כשתנועה פוגשת נשימה, והתודעה אינה שופטת אלא סקרנית – קורה שינוי.

וזה לא חייב להיות 90 דקות של יוגה.זה יכול להיות 5 דקות של נשימה תנועתית בבוקר.עמידה על הרגליים יחפות. שכיבה על הגב עם ברכיים לחזה.

כמו שהסוטרה מלמדת – התרגול נבנה מתוך התמדה, כנות ו… אי-היקשרות לתוצאה.זו לא עוד מטלה ביומן. זו בחירה יומיומית לזכור: אני בגוף שלי. אני כאן.

אז מה לוקחים מזה?

ריפוי הוא לא יעד. הוא מסלול עם הרבה תחנות, חלקן ממש פשוטות. כמו לאכול בלי למהר. לכבות את הטלפון שעה לפני השינה.למתוח ידיים לשמיים כל בוקר, גם אם זה הדבר היחיד שעושים באותו יום. וזו לא עצלנות – זו אומץ.כי להרפות, באמת להרפות – זה לא תמיד קל. אבל שם מתחיל הוויסות.

ושם מתחיל הבית.

אם את.ה מרגיש.ה שהגיע הזמן להחזיר לעצמך את הגוף והקשב, להתחיל ממש בקטן, ולבנות הרגלים שיובילו לרווחה אמיתית – אולי תרצה.י להצטרף לאחת מתכניות ההמשך שלנו, או לקרוא עוד על תרגול רגיש לוויסות ולריפוי.