יציבות מהצלחת

איך לאזן את מערכת העצבים ומערכת החיסון שלנו דרך תזונת מעבר?

אחרי תקופה סוערת, גשם ראשון, ימי חמסין שחוזרים בפתאומיות – הגוף שלנו נמצא בטלטלה. המעבר החד הזה בין חום לקור, ובין שיגרה מתוחה לשגרת מלחמה, מערער את מה שאנחנו מכנים "איזון".

וכמו שבחדר היוגה אנחנו מחפשים יציבות בתוך תנועה, כך גם בחיים: אנחנו רוצים ויסות. אחד המפתחות הפחות מדוברים לוויסות המחשבות והגוף נמצא במקום הכי פשוט ויומיומי שלנו – הבטן.

מערכת העצבים על "הילוך גבוה" – ואיך הבטן מגיבה?

במצבי מתח, מערכת העצבים הסימפתטית (ה-Fight or Flight) נכנסת לפעולה. הגוף מציף את עצמו בהורמוני דחק כמו קורטיזול ואדרנלין. זה מצוין להישרדות, אבל לא לטווח ארוך. כשהיא פועלת בלי הפסקה, אנחנו מרגישים חרדה, עצבנות, וכמובן – פגיעה בעיכול.

כאן נכנס לתמונה "המוח השני" שלנו: מערכת העיכול. כ-90% מהסרוטונין, המכונה "הורמון האושר" והוא מוליך עצבי חיוני לוויסות מצב רוח ושינה, מיוצר במעיים. התזונה שלנו משפיעה ישירות על המיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים במעיים), והוא, בתורו, משפיע על ייצור הסרוטונין ועל הוויסות העצבי שלנו דרך ציר מוח-מעי (Gut-Brain Axis).

להתאים את התזונה לעונת המעבר: קור, חום ורוגע

עונת הסתיו ברפואה ההודית (איורוודה) וברפואה הסינית נחשבת לעונה של "ואטה" – יובש, קור, קלילות ותנועה מהירה (בדיוק כמו הרוחות המשתנות). כשהגוף בלחץ והמערכת העצבית לא מאוזנת, הואטה הזו מוגברת, ואנחנו מרגישים יותר חרדה, נפיחות, ועצירות.

אז מה לאכול עכשיו כדי לתמוך בבטן ובמוח?

1. התחממות והזנה – כנגד הקור והיובש:

כשהמערכת העצבית נתונה בסטרס, היא זקוקה ליציבות, חמימות ולחות.

• מה כן? העדיפו ירקות שורש מבושלים ומחממים: דלעת, בטטה, גזר, סלק, ומרקים סמיכים.

• למה? הם מעניקים אנרגיה יציבה (פחמימות מורכבות), מרככים את המעיים (לחות), ותומכים בעיכול עדין יותר.

2. חומרי גלם לוויסות עצבי – המזון של המוח:

כדי לייצר סרוטונין ומוליכים עצביים מרגיעים, אנחנו צריכים אבני בניין נכונות:

• מגנזיום: זהו מינרל מרגיע שמשתתף ביותר מ-300 תהליכים בגוף, כולל הרפיית שרירים והפחתת קורטיזול.

  • איפה נמצא? שוקולד מריר, אגוזים (לא קלויים!), זרעים, ירקות ירוקים עליים (כמו תרד).

• אומגה 3: חומצות שומן חיוניות (כמו בדגים, זרעי צ'יה, ואגוזי מלך) מפחיתות דלקתיות במוח ותומכות בבריאות תאי העצב.

• טריפטופן: חומצת האמינו הזו היא חומר המוצא לסרוטונין.

  • איפה נמצא? קטניות (חומוס, עדשים), שיבולת שועל, הודו, ביצים.

3. הפחתת "דלק" למערכת הדחק:

ישנם מזונות שעלולים ללבות את האש במערכת העצבים:

• פחמימות פשוטות וסוכר: אכילת סוכר גורמת לעלייה וירידה מהירה ברמת הסוכר בדם, מה שמשחרר הורמוני דחק וממריץ את המערכת הסימפתטית (תחושת עצבנות אחרי "נפילה"). הפחיתו ככל האפשר ממתקים, מאפים מקמח לבן ומשקאות ממותקים.

• קפאין ואלכוהול: צריכה מופרזת שלהם מגבירה את הפרשת הורמוני הלחץ, משבשת את השינה ומחריפה תסמיני חרדה.

המעבר מ"אכילה הישרדותית" ל"אכילה מודעת"

הפתרון אינו רק מה אוכלים, אלא גם איך אוכלים. תרגול אכילה מודעת (Mindful Eating) הוא כמו תנוחת יוגה לעיכול.

1. הנמיכו את ההילוך: במקום לאכול מול החדשות או תוך כדי עבודה, קחו 15 דקות לשבת.

2. נשמו: לפני הביס הראשון, קחו שלוש נשימות עמוקות ואיטיות. נשימה זו מפעילה את המערכת הפאראסימפתטית (מנוחה ועיכול), ומאותתת לגוף: "הכול בסדר, אפשר לעכל עכשיו".

3. התמקדו בטעם ובמרקם: לעסו לאט, הרגישו את החום והלחות של המזון.
   

הבטן שלנו היא השער לוויסות העצבי. כשאנחנו ניזונים בחוכמה ובהקשבה, אנחנו לא רק אוכלים – אנחנו מרפאים ומאזנים את עצמנו מבפנים.

אום שלום.